דלג לתוכן 
מה זה דלקת עפעפיים?
דלקת עפעפיים היא דלקת כרונית של העפעפיים והיא נחשבת למחלת העיניים הנפוצה ביותר. המצב יכול להיות קשה לטיפול ונוטה לחזור על עצמו, ומסיבה זו ידוע גם בשם דלקת עפעפיים כרונית. דלקת עפעפיים אינה מדבקת ובדרך כלל לא גורמת לנזק חמור לעיניים או לראייה (מלבד מקרים קיצוניים אשר אינם מטופלים) אך היא עלולה לגרום לסימפטומים שונים ולאי נוחות. הסימפטומים של דלקת עפעפיים כוללים אדמומיות של העיניים והעפעפיים, גרד, צריבה ותחושת גוף זר בעין. חלק מהמטופלים יתלוננו על קרומים או הפרשות מהעיניים אשר מדביקים את הריסים או העפעפיים זה אל זה בבוקר. דלקת עפעפיים תמיד מערב את קצה העפעף אך במקרים מסוימים עלול להשפיע גם על הלחמית (החלק הלבן של העין), על הקרנית (מעין כיפה שקופה שמהווה את פני שטח העין) ועור העפעפיים.
למידע נוסף ותיאום ייעוץ עם מומחה עיניים התקשרו:
או השאירו פרטים ונשוב אליכם בהקדם
אילו סוגי דלקת עפעפיים קיימים?
דלקת עפעפיים סטאפילוקוקלי
נגרם על ידי חיידק בשם סטאפילוקוק, חיידק אשר באופן טבעי קיים בפלאורה הטבעית של עורנו ולרוב איננו מהווה גורם מזיק. במצב מתחיל בדרך כלל בילדות וממשיך לאורך כל החיים הבוגרים. סוג זה גורם לקשקשים בצורת צווארון על גבי הריסים, הופעת קרומים ואודם כרוני שולי העפעפיים.
דלקת עפעפיים סבוריאה
הצורה הנפוצה ביותר והכי פחות חמורה של דלקת. לא מדובר בזיהום אלא בתפקוד לא תקין של בלוטות השומן אשר גורם לקשקשים שמנוניים להצטבר לאורך שולי העפעפיים. סבוריאה עשויה להיות חלק ממצב עורי כללי שפוגע גם באזורים אחרים בגוף. הורמונים, תזונה, מצב גופני כללי ומתח הם פקטורים חשובים המשפיעים על סבוריאה.
דלקת עפעפיים כיבי
מצב הרבה פחות שכיח אך חמור שמאופיין בקרום נוקשה סביב הריסים. בעת הסרת קרום זה נותרים פצעים קטנים שעלולים לדמם. המחלה יכולה להיות מלווה באובדן ריסים, עיוות שולי העפעף ובדמעת כרונית. במקרים חמורים הקרנית , הכיפה השקופה בקדמת העין יכולה להיות מודלקת והראייה עלולה להיפגע.
קיים סיווג נוסף לדלקת עפעפיים – על פי מיקום המחלה. בסיווג
זה ניתן להבחין בשלוש קבוצות עיקריות:
דלקת עפעפיים קדמית
כאשר הדלקת משפיעה על העור שמסביב לזקיקי הריסים. דלקת עפעפיים קדמית נגרמת בדרך כלל על ידי אחד משני המצבים: דלקת עפעפיים סבוריאית או תגובה לחיידקי סטאפילוקוק שעל העור.
דלקת עפעפיים אחורית
במטופלים עם דלקת אחורית הדלקת בדרך כלל משפיעה על בלוטות השומן (נקראות בלוטות מייבומיאן) אשר ממוקמות מאחורי בסיסי הריסים. בלוטות אלה יכולות להיחסם על ידי קשקשת, פסולת או חיידקים. על כן, אנשים הסובלים ממצבי עור שונים כמו רוזציאה או קשקשת של הקרקפת בעלי סיכון מוגבר לסבול מדלקת עפעפיים אחורית.
דלקת עפעפיים מעורבת
מצב המשלב את שני סוגי הדלקת עפעפיים שתוארו – קדמי ואחורי.
מי נמצא בסיכון מוגבר לפתח דלקת עפעפיים?
דלקת עפעפיים הוא מצב נפוץ מאוד ויכול להופיע אצל כל אחד ולהתפתח בכל גיל, אך גיל מבוגר מהווה גורם סיכון והתופעה נצפית בשכיחות גבוהה יותר בקרב אנשים מעל גיל 50-60. בלוטות השומן אחראיות על הפרשת הרכיב השומני של הדמעות אשר מסכך את פני העין ומונע חיכוך מוגבר בין העפעף לקרנית, ומעכב את אידוי הדמעות על ידי יצירת חיץ שומני בין הרכיב המימי של הדמעה ובין הסביבה החיצונית. ככל שמתבגרים תפקוד הבלוטות יורד, התוכן נוטה להיות במרקם יותר משחתי והבלוטות נחסמות. כאשר נפגע הרכיב השומני של הדמעה העין מקבלת תחושת חספוס ויובש.
גורמים לדלקת עפעפיים:
דלקת עפעפיים קשור בדרך כלל לצמיחת יתר של חיידקים שחיים באופן רגיל על קצה העפעף ובבסיס כל ריס. עם הזמן החיידקים האלה יכולים להתרבות וליצור מבנה שנקרא ביופילם. הביופילם פוגע באיזון הטבעי ומתקבלת סביבה עוינת. קרדית הריסים (נקראת דמודקס) ניזונה מהביופילם, דבר שמוביל להתרבות הקרדית והחמרת דלקת העפעפיים. החיידקים המרכיבים את הביופילם מייצרים חומרים המעודדים דלקת בבלוטות השומן, תפקוד הבלוטות נפגע ומתקבלים יובש ואי נוחות עינית.
כאמור, דלקת עפעפיים קשורה גם לבעיות עוריות כמו רוזציאה, אקזמה, קשקשת ופסוריאזיס. טיפול ואיזון מחלות אלה הוא חלק הכרחי בטיפול בדלקת עפעפיים במידה וקיים.
