ציסטה בעפעף העליון – אבחנה מבדלת וטיפולים

ישנם גורמים אפשריים מרובים לממצא דמוי ציסטה בעפעף העליון. העין היא איבר רגיש, וכל אי נוחות או חריגה הקשורה אליו, כגון ציסטה בעפעף העליון, יכולה להיות מדאיגה. ציסטות אלו, למרות שלעתים קרובות שפירות, עלולות לגרום לחולים לחששות קוסמטיים, תפקודיים או אפילו סימפטומטיים. מאמר זה נועד לשפוך אור על האבחנה המבדלת, הבדיקה ואפשרויות הטיפול עבור ציסטות בעפעף העליון.

אבחנה מבדלת

ניתן לבלבל ציסטות בעפעף העליון עם מצבים שונים אחרים. אבחון מדויק הוא קריטי לניהול יעיל. כמה אבחנות מבדלת כוללות:

1. שעורה בעין – זהו הנגע הציסטי השכיח ביותר של העפעף, הנובע מבלוטות מייבומיאן חסומות. הוא מוצג כגוש מוצק ונטול כאבים. בניגוד להורדיאולום, הוא אינו דלקתי חריפה.

2. הורדיאולום – זהו זיהום חיידקי חריף של בלוטות העפעפיים. הורדיאולום חיצוני משפיע על זקיקי הריסים והבלוטות הנלוות, בעוד הורדיאולום פנימי מערב את בלוטות המיבומיאן. אלה מופיעים כנפיחות אריתמטיות כואבות.

3. ציסטה דרמואידית: אלו הן ציסטות מולדות שיכולות להופיע על הגבה או העפעף העליון. הם גדלים לאט ויכולים להכיל רקמות כמו שיער, שומן ואפילו עצם.

4. ציסטה חלבית: מקורן בבלוטות חלב חסומות, אלו מלאות בחומר גבינתי ולבן.

5. מולוסקום – זיהום ויראלי שעלול לגרום לפפולות קטנות בצורת כיפה עם טבור מרכזי.

6. קרצינומה של תאי בסיס: למרות שמופיעה לעתים קרובות כגוש ללא כאבים עם מראה פניני ואולי טלנגיאקטזיה (כלי דם זעירים), הוא יכול לפעמים להידמות לציסטה.

7. ציסטיקרקוזיס: מצב נדיר בו נוצרות ציסטות עקב זיהום טפילי מתולעי סרט.

אבחון של ציסטה בעפעף העליון

כדי לקבוע את האופי המדויק של הציסטה או להבדיל אותה ממצבים אחרים, ייתכן שיהיה צורך בסדרה של בדיקות והערכות קליניות:

1. בדיקה קלינית: השלב הראשון הוא בדיקה יסודית, כולל נטילת היסטוריה. פרטים חשובים כוללים את הופעתה, משך הזמן, התסמינים הקשורים, כל טראומה קודמת או אפיזודות דומות בעבר.

2. בדיקת מנורת סדק: זו מספקת תצוגה מוגדלת של העפעף ויכולה לסייע בהבחנה בין מצבים שונים.

3. אולטרסאונד: בדיקת אולטרסאונד מסוג B אינה פולשנית ויכולה לסייע בקביעת תוכן הציסטה והקשר שלה למבנים סמוכים.

4. ביופסיה: במקרים בהם יש חשד לממאירות, יש חשיבות מכרעת לביופסיה. זה כרוך בנטילת דגימת רקמה קטנה מהציסטה לבדיקה היסטופתולוגית.

5. בדיקות דם: אם יש חשד לציסטרקוזיס או למצב מערכתי אחר, ייתכן שיידרשו בדיקות דם.

טיפול עבור ציסטה בעפעף העליון

גישת הטיפול תלויה במידה רבה באבחנה:

1. כלזיון: הטיפול הראשוני כולל קומפרסים חמים ועיסויי מכסה. במידה והכלזיון נמשך, ניתן לטפל בה באמצעות זריקות קורטיקוסטרואידים תוך נגעים או כריתה כירורגית.

2. הורדאולום: קומפרסים חמים הם הטיפול העיקרי. אם יש חשד לזיהום חיידקי, ניתן לרשום אנטיביוטיקה מקומית או דרך הפה. מקרים מתמשכים או חוזרים עשויים לדרוש חתך וניקוז.

3. ציסטה דרמואידית: כריתה כירורגית היא בדרך כלל הטיפול המועדף.

4. ציסטה חלבית: ניתן לכרות אותם בניתוח. אם מזדהם, ייתכן שתידרש אנטיביוטיקה.

5.מולוקסקום – ניתן לטפל בהם באמצעות קריותרפיה, טיפול או תרופות מקומיות.

6. קרצינומה של תאי בסיס: ניתן להשתמש בניתוח חיתוך, ניתוח מיקרוגרפי של Mohs או שיטות אחרות כמו קרינה בהתבסס על הגודל, המיקום ותת-סוג הגידול.

7. ציסטיקרקוס: זה מצריך שילוב של תרופות דרך הפה כדי להרוג את הטפיל ולפעמים ניתוח להסרת הציסטה.

בנוסף לטיפולים הספציפיים לכל אבחנה, חיוני לטפל בכל מצב או גורמים תורמים. לדוגמא, מטופלים עם הורדיאולום או כלזיון חוזרים עשויים להפיק תועלת מטיפול בבלפריטיס או שמירה על היגיינת עפעפיים טובה יותר.

סיכום

ציסטה בעפעף העליון, למרות שלעתים קרובות שפיר, עלולה להוות אי נוחות ודאגה משמעותית למטופל. אבחון נכון, טיפול וטיפול חיוניים כדי להבטיח את התוצאות הטובות ביותר. זה חיוני לראות רופא עיניים אם אתם מבחינים באי תקינות כלשהן בעפעף שלך או סביב אזור העיניים. אבחון וניהול מוקדם יכולים למנוע סיבוכים אפשריים ולהבטיח את בריאות העיניים שלכם.