דלג לתוכן 
מה זה שעורה בעין?
שעורה בעין (stye) היא בליטה אדומה וכואבת בקצה העפעף, או בשמה הרפואי הורדאולום (hordeolum) ברוב המקרים שעורה מופיעה בחלקו החיצוני של העפעף אך יכולה להיווצר גם בחלקו הפנימי. השעורה נוצרת כאשר בלוטת שומן (בלוטת מייבומיאן) או בלוטות בזקיקי הריסים נחסמות ומזדהמות, לרוב על ידי מזהם חיידקי (המזהם הנפוץ ביותר הוא סטאפילוקוק). בדרך כלל מדובר במצב שחולף באופן עצמוני בתוך כמה ימים אך קיימות שיטות לזירוז ההחלמה עליהן נפרט בהמשך.
למידע נוסף ותיאום פגישת ייעוץ התקשרו:
או השאירו פרטים ונשוב אליכם בהקדם
קיימים שני סוגים של שעורה
שעורה חיצונית
נוצרת בחלקו החיצוני של העפעף העליון או התחתון. מדובר בסוג השעורה הנפוץ שנגרם בדרך כלל עקב זיהום בזקיקי הריסים.
שעורה פנימית
נוצרת בחלקו הפנימי של העפעף (בחלק הפונה אל גלגל העין). במקרה זה לרוב מדובר בזיהום וחסימת בלוטות המייצרות שמנים שמטרתם לסייע לשמור על לחות העפעפיים על ידי דחיית אידוי הדמעות מפני שטח העין.
קיים סוג נוסף של בליטה באזור העפעף
שנקרא כלזיון (chalazion) , אך בשונה משעורה כלזיון נוטה להופיע באזור אחורי יותר בעפעף, בניגוד לשעורה כלזיון אינו כואב ואינו נגרם על ידי זיהום חיידקי. הטיפול בשני המצבים דומה.
מהם הסימנים והסימפטומים של שעורה?
גוש אדום על העפעף ליד הריסים שדומה לפצעון או עקיצה, כאב בעפעף, נפיחות ואודם, ודמעת מוגברת. עשויים להופיע גם רגישות לאור , תחושת גרד ותחושת גוף זר בעין. מקרים קיצוניים בהם השעורה או הכלזיון גדולים במיוחד הם עלולים להפעיל לחץ על גלגל העין ולהביא לטשטוש ראייה. לעיתים השעורה יכולה להתפתח ומלבד הנפיחות לא לכלול סימפטומים נוספים.
גורמי סיכון לפיתוח שעורה
שעורה היא מצב מאוד נפוץ כל אחד יכול לפתח שעורה או כלזיון במהלך חייו אבל הסיכון מוגבר במידה והנך : נוגע לעיתים קרובות בעיניים בידיים לא נקיות או לא שומר מספיק על היגיינת עדשות מגע, אם סבלת משעורה בעבר, בלפריטיס (דלקת עפעפיים), מחלות עור שונות כמו אקנה, רוזציאה וסבוריאה דרמטיטיס, סכרת, עור יבש, שינויים הורמונליים, רמות שומנים גבוהות בדם, שימוש במוצרי קוסמטיקה ואיפור ישנים או פגי תוקף.
עד כמה המצב נפוץ?
שעורה היא מצב מאוד שכיח אשר מופיע בשכיחות דומה במקומות שונים. שעורה נוטה להיות נפוצה יותר בקרב מבוגרים בגלל תפקוד בלוטות שומן שהופך להיות לקוי עם השנים ומביא לחסימה.
האם שעורה דורשת טיפול או שחולפת לבד?
לרוב שעורה חולפת לבד ללא צורך בטיפול בתוך כמה שבועות אך ניתן לפנות לייעוץ במידה והאבחנה אינה ודאית (בעיקר בהופעה ראשונה) , אם הסימפטומים קשים, אם אדמומיות ונפיחות מערבת את כל העפעף או שמתפשטת לחלקים אחרים של הפנים, ואם לא נצפה שיפור עם הזמן. טיפול בייתי יכול לעזור להקל על הסימפטומים ולזרז את תהליך ההחלמה. במקרים מסוימים יש צורך בהתערבות ניתוחית לניקוז השעורה או באנטיביוטיקה לטיפול בהימצאות זיהום.
האם שעורה היא מצב מדבק?
שעורה בדרך כלל אינה מדבקת. עם זאת , כדאי להקפיד לשטוף ידיים ולכבס מגבות ומצעים בתדירות גבוהה יותר במידה וסובלים מהמצב כי ייתכן שכמויות קטנות של חיידקים עלולות להתפשט. בכל מקרה כדאי לנסות ולהימנע ככל הניתן ממגע באזור העיניים עד שהמצב יחלוף. מכיוון שהמצב אינו נחשב מדבק ניתן ללכת כרגיל לעבודה או לשלוח את הילדים למסגרות כאשר סובלים משעורה.
כיצד מאבחנים שעורה?
רופא העיניים יכול לאבחן שעורה או כלזיון פשוטים על ידי הסכלות בלבד. לרוב בדיקות נוספות אינן נחוצות אלא אם כן קיימים מאפיינים יוצאי דופן שמעמידים את האבחנה בספק. מאפיינים כאלה יכולים להיות עיוות המבנים המקיפים את העפעף, אובדן ריסים או מיקום יוצא דופן של השעורה או הכלזיון.
כיצד ניתן למנוע שעורה?
לא ניתן למנוע לחלוטין הופעת שעורה וקשה לצפות מתי תופיע , אך קיימות שיטות להפחתת הסיכון:
שטיפה תכופה של הידיים במים וסבון או על ידי תכשיר חיטוי על בסיס אלכוהול מספר פעמים ביום והרחקת הידיים מהעיניים.
הקפדה על השלכת מוצרי קוסמטיקה ישנים ופגי תוקף, הסרת איפור לפני השינה והימנעות משימוש משותף באיפור.
התנהלות נכונה וסטרילית עם עדשות מגע – שטיפה יסודית של הידיים לפני הרכבה או הסרה של העדשות, הקפדה על חידוש נוזל החיטוי והימנעות משינה עם עדשות.
קומפרסים חמים – הקומפרסים החמים יכולים לעזור בריכוך השמן המיוצר בבלוטות מייבומיאן ובכך למנוע את חסימתן. במידה והמטופל כבר סבל משעורה בעבר קומפרסים עשויים לעזור למנוע חזרה של המצב.
טיפול בבלפריטיס במידה וקיים יפחית את הסיכון להתפתחות שעורה. מגבונים ייעודיים לניקיון הריסים או שטיפת הריסים על ידי שמפו תינוקות באופן קבוע יכולים לסייע בכך.
אופציות טיפוליות
שעורה יכולה להיות מכאיבה ולגרום לתחושת אי נוחות. קומפרסים חמים , כאמור, יכולים לסייע במניעת שעורה אך גם אם השעורה כבר הופיעה, יכולים להקל על הכאב ולעזור לשחרר את החסימה ולהיפתר מהזיהום שנוצר.
את הקומפרסים החמים יש לבצע 3-4 פעמים ביום, כל פעם למשך 5-10 דקות. טובלים מגבת נקייה במים חמים (לשים לב שהמים לא חמים מדי כדי שלא תיגרם כוויה) , סוחטים בעדינות ומניחים על העפעף. יש לחזור על הפעולה מספר פעמים.
אנטיביוטיקה
רופא העיניים עשוי לרשום משחה אנטיביוטית לטיפול מקומי בשעורה, ומדי פעם יש צורך באנטיביוטיקה פומית (נלקחת דרך הפה ומאפשרת טיפול סיסטמי) .
זריקות סטרואידים
במידה והשעורה לא חולפת ונותרת מאוד נפוחה לאחר מספר שבועות ניתן להיעזר לפעמים בזריקות סטרואידים (קורטיזון) לתוך השעורה, דבר שמפחית את התגובה הדלקתית ומסייע בהורדת הנפיחות. הפעולה מתבצעת בדרך כלל במרפאה.
ניתוח לניקוז השעורה
בהתאם לגודל ולמיקום הנגע, ניתן לטפל בשעורה גם על ידי חתך וניקוז, כאשר החתך מתבצע בדרך כלל בחלקו הפנימי של העפעף. הניקוז נעשה בהרדמה מקומית וכוללת נטילת ביופסיה מהרקמה על מנת לשלול מצבים שונים שיכולים לדמות שעורה. הפרוצדורה קצרה ואורכת 15-30 דקות ולאחריה בדרך כלל ניתן להשתחרר הביתה אם עברה ללא סיבוכים , לאחר התאוששות קצרה של כשעה. משך ההחלמה מניתוח להסרת שעורה או כלזיון הוא מהיר בדרך כלל . חלק מהמטופלים מדווחים על אי נוחות קלה או כאבים סביב שולי העפעף לאחר הפרוצדורה, אך ניתן להיעזר בשיכוך כאבים פומי לפי הצורך. רופא העיניים יכול להמליץ על הנחת רטייה על העין לאחר הניתוח למשך כמה שעות על מנת להפעיל לחץ על אזור החתך הכירורגי, שימוש במשחה אינטיביוטית והנחת קומפרסים קרים על האזור. כאמור, הסרת שעורה היא פעולה פשוטה, קצרה ונפוצה , אך כמו לכל פעולה כירורגית גם היא כוללת סיכון לסיבוכים : זיהום , דימום, הישנות השעורה , הצטלקות העפעף ופגיעה במבנהו ובתפקודו. לרוב אם מופיעים סיבוכים הינם קלים וחולפים.
מה לא לעשות?
חשוב להימנע מניסיון לסחוט או לפוצץ את השעורה. המוגלה עלולה לחדר לרקמה הסמוכה ולהביא להתפשטות הזיהום. כמו כן יש להימנע משפשוף או מגע בעיניים , משימוש בעדשות מגע או איפור בקרבת העיניים.
