Getting your Trinity Audio player ready... |
עפעף קופץ (עוויתות עפעפיים), המכונה רפואית מיוקימיה (myokymia), היא תופעה שכיחה שחווים אנשים ברחבי העולם. זה בדרך כלל מתבטא בעווית בלתי רצונית, חוזרת ונשנית או רפרוף של שריר העפעף שיכול לנוע בין רעד קל, בקושי מורגש, לריצוד בולט ומרגיז יותר. למרות שבדרך כלל שפיר וחולף, עבור חלק, התרחשות של עפעף קופץ עשויה להיות מתמשכת ולגרום לאי נוחות במקרה הקל וסימן מדאיג במקרים מסוימים.
איזה עפעף קופץ לרוב?
עווית עפעפיים משפיעה בדרך כלל על העפעף העליון, אך היא עשויה לכלול גם את העפעף התחתון. התדירות ומשך העוויתות הללו יכולים להשתנות באופן משמעותי. אנשים מסוימים עשויים לחוות עפעף קופץ כל כמה שניות למשך דקה או שתיים, בעוד שאחרים עלולים לסבול מהם לסירוגין במהלך היום. בדרך כלל, הם באים והולכים בכוחות עצמם מבלי לגרום נזק.
סיבות אפשריות לבעיה
הבנת הגורמים הפוטנציאליים של עוויתות עפעפיים היא הצעד הראשון בטיפול בתופעה זו. ישנם מספר גורמים שעשויים לתרום לעפעף קופץ.
1. עייפות: אחד הגורמים הנפוצים ביותר לעפעף קופץ היא עייפות. כאשר הגוף עייף, במיוחד לאחר יום ארוך או חוסר שינה, השרירים עשויים להתנהג בצורה לא סדירה, כולל אלו השולטים בעפעפיים.
2. מאמץ בעיניים: אורח החיים המודרני כולל לרוב שעות ארוכות בילוי מול מסכים, מה שעלול להוביל למאמץ בעיניים. כאשר העיניים עייפות מדי או מתוחות, הן עשויות להגיב בעוויתות.
3. קפאין ואלכוהול: צריכה מופרזת של קפאין ואלכוהול עלולה לעורר את מערכת העצבים, ועלולה להוביל להתכווצויות שרירים לא רצוניות, כולל עוויתות בעפעפיים.
4. מתח: מתח הוא טריגר משמעותי לתגובות פיזיות רבות, כולל עוויתות בעפעפיים. במצבי לחץ הגוף משחרר הורמונים שעלולים לגרום לתגובות שונות, שאחת מהן עשויה להיות התכווצויות שרירים.
5. חסרים תזונתיים: חסרים תזונתיים מסוימים, כמו חוסר במגנזיום, יכולים לתרום להתכווצויות שרירים ולעוויתות, כולל בעפעפיים.
6. עיניים יבשות: נפוץ במיוחד בקרב מבוגרים ואנשים שמשתמשים במחשבים לתקופות ממושכות, משתמשים בעדשות מגע או צורכים תרופות מסוימות, עיניים יבשות עלולות לגרום לעוויתות בעפעפיים.
בעוד שהסיבות שהוזכרו לעיל הן שפירות, עוויתות בעפעפיים יכולות לפעמים להיות סימפטום של מצבים נוירולוגיים יותר חמורים כמו blepharospasm (בלפרוספאסם) או סוגים מסוימים של דיסטוניה (dystonia), כאשר העוויתות הופכות לכרוניות ועשויות לערב שרירי פנים אחרים. עם זאת, מדובר במצבים נדירים, והרוב המכריע של מקרי עווית העפעפיים אינם מזיקים וזמניים.
טיפולים ותרופות עבור עפעף קופץ
בעוד שעוויתות עפעפיים חולפות בדרך כלל מעצמן ללא טיפול, הן עלולות להיות מטרידות. טיפול בטריגרים הבסיסיים יכול לעזור להפחית את התדירות של עוויתות אלו או למנוע אותן לחלוטין. הנה כמה תרופות אפשריות:
1. מנוחה מספקת: הקפדה על שינה מספקת יכולה להקל על התרחשות של עוויתות בעפעפיים, במיוחד אם עייפות היא הסיבה.
2. הגבלת קפאין ואלכוהול: אם מבחינים בקשר בין עוויתות העפעפיים לבין צריכת קפאין או אלכוהול, ייתכן שיהיה מועיל להפחית את הצריכה של השניים הללו.
3. הקלה על מתיחות בעיניים וטיפול עבור יובש בעיניים: קחו הפסקות קבועות מזמן המסך, השתמשו בדמעות מלאכותיות כדי להרטיב את העיניים, ותרגלו את כלל ה-20-20-20, הממליץ להסתכל על משהו במרחק של 20 מטר (במרחק) במשך 20 שניות עבור כל 20 דקות של שימוש במסך. בנוסף מומלץ לפנות למרפאת עין יבשה לשלול בלפריטיס ויובש בעיניים כגורם אפשרי.
4. ניהול מתח: טכניקות כגון יוגה, מדיטציה ותרגילי נשימה עמוקה יכולות לעזור בניהול רמות הלחץ, ועלולה להפחית את השכיחות של עוויתות בעפעפיים.
5. תזונה מאוזנת: תזונה עשירה בויטמינים ומינרלים חיוניים יכולה לסייע במניעת חסרים תזונתיים הגורמים לעווית עפעפיים.
6. טיפות עיניים ומשחות עיניים: לבעלי עיניים יבשות, טיפות עיניים ליובש ללא חומר משמרעשויות לספק הקלה ולהפחית עוויתות בעפעפיים. אפשר לפנות לטיפולים מתקדמים יותר במרפאות המתמצאות בעין יבשה.
במקרים נדירים, בהם העוויתות מתמשכות, מפריעות לאיכות החיים או קשורות לעוויתות אחרות בפנים, מומלץ לפנות לייעוץ רפואי. רופא המשפחה עשוי להציע טיפולים כגון הזרקת בוטוקס, תרופות להרפיית השרירים, או, במקרים חמורים, ניתוח.
חשוב לציין שרוב עוויתות העפעפיים אינן מזיקות וזמניות. לא תמיד ניתן לזהות את הסיבה המדויקת לכך שהם מתרחשים. למרות שהם עלולים לגרום למטרד או אי נוחות זמניים, הם בדרך כלל לא מהווים סיבה לדאגה.
לסיכום, בעוד שעפעף קופץ היא תופעה שכיחה, היא בדרך כלל שפירה וחולפת, וחולפת באופן ספונטני ללא צורך בהתערבות רפואית. עם זאת, לא ניתן לשלול גורם מסוכן יותר בלי בדיקה של רופא עיניים ואו רופא נוירולוג. אם זה נמשך או קשור לתסמינים אחרים, מומלץ להתייעץ עם רופא כדי לשלול כל מצב בסיסי. ברוב המקרים, שינויים באורח החיים יכולים לעזור לנהל ולמנוע את הבעיה הקטנה (אך לעתים מסוכנת) ומרגיזה הזו.