...

מחלת העין היבשה

עין יבשה

חשיבות הדמעות והרכבן:

תפקוד הדמעות חיוני לבריאות העין ולראייה. תפקידם של הדמעות הוא לשמור על העין לחה ולספק שכבת הגנה ראשונית בפני פציעה, גופים זרים, מיקרואורגניזמים ומזהמים אחרים. כמו כן, הדמעות חיוניות ליצירת משטח אופטי חלק המאפשר ראיה חדה. שכבת הדמעות מורכבת משלושה רכיבים:

הרכיב המיימי – אחראי לרוב נפח הדמעות, שוטף חלקיקים וגופים זרים מתוך העין ומספק לחות. הרכיב המיימי מופרש מבלוטות הדמע (lacrimal glands) הנמצאות בארובת העין ובעפעפיים עצמם. 

הרכיב הרירי (מוצינוזי) –  מאפשר פיזור אחיד של הרכיב המיימי על גבי העין, ללא הרכיב המוקוזאלי הדמעה לא תיוותר צמודה לפני השטח של העין. רכיב זה מיוצר ע"י תאי פיטום (goblet cells) שעל פני הלחמית, הקרום השקוף העוטף את לובן העין ופנים העפעפיים.

הרכיב המימי והרכיב הרירי יוצרים כעין שכבת ג'ל יציבה, שאותה מצפה שכבה דקיקה של הרכיב השומני.

הרכיב השומני –  מפוזר על פני תערובת הרכיב המיימי והרירי, מעכב את התאדות הדמעות לסביבה החיצונית, ויוצר משטח אופטי חלק המאפשר ראיה חדה. רכיב זה מופרש על ידי בלוטות חֵלֶב שנקראות Meibomian Glands. בלוטות אלו מצויות בתוך העפעפיים, ונפתחות אל פני שטח העין בעשרות פתחים הנמצאים מעט פנימית לקו הריסים העליון והתחתון, על גבול העפעפיים.

כאשר יש פגם בהרכב או בכמות אחד מרכיבי דוק הדמעות, עשויה להגרם פגיעה באיכות ויציבות הדמעות, והתפתחות תסמונת העין היבשה – Dry Eye Syndrome. בתסמונת זו, הפגיעה בדוק הדמעות גורמת לנזק מתמשך לפני שטח העין. הנזק גורם לדלקת כרונית שבתורה, גורמת להפחתה נוספת באיכות ויציבות דוק הדמעות, ולהחמרה הדרגתית של המחלה.

ברוב הסובלים מתסמונת העין היבשה קיימת פגיעה גם בכמות הרכיב המימי של הדמעות, ובעיקר, בתפקוד בלוטות החלב שעל גבול העפעף, בשל מחלה הנקראת בלפריטיס, או Meibomian gland disease – MGD.

מחלת העין היבשה

בתסמונת העין היבשה נפוצים התסמינים הבאים:

תחושת
צריבה בעיניים

טשטוש ראייה,
במיוחד בקריאה

תחושת גרד
או של גוף זר בעין

הפרשות עיניות
כרוניות

עיניים
אדומות ומגורות

כאב בהרכבת
עדשות מגע

עודף
דמעות

רגישות וגירוי באקלים יבש, רוח וליד מזגנים

עיניים דביקות, בעיקר בבקרים

מיהם הסובלים מתסמונת העין היבשה?

תסמונת העין היבשה נפוצה במיוחד בקרב נשים בגילאי חמישים ומעלה, אולם יכולה להופיע גם בגברים וגם בצעירים מכל המינים. קיימים מספר גורמים שביכולתם לגרום או לתרום לתסמונת העין היבשה:

מחלות עיניות ובפרט בלפריטיס, בעיות במנח העפעפיים או בסגירת העין

מחלות ראומטולוגיות כגון תסמונת שיורגן, מחלת מפרקים שגרונית.

הרגלים: עישון, שהייה מרובה במקומות סגורים ממוזגים, צפייה מרובה במסכים, תזונה לא מאוזנת

שימוש ממושך בעדשות מגע

ביצוע ניתוח תיקון רפרקציה (לייזר לשיפור הראייה) ובפרט ניתוח LASIK

תרופות שונות כגון נגד אלרגיות, משתנים, חסמי ביתא לטיפול ביתר לחץ דם, תרופות פסיכיאטריות וכדורי שינה.

שימוש כרוני בטיפות עיניים ובפרט טיפות לטיפול בגלאוקומה.

כיצד מאבחנים ומטפלים בתסמונת העין היבשה?

אבחנת תסמונת העין היבשה היא אבחנה קלינית, כלומר, נקבעת על פי תסמיני המטופל והממצאים בבדיקה במנורת סדק אצל רופא עיניים. כמו כן קיימות מספר בדיקות עזר מקובלות שמטרתן לאבחן את הגורמים התורמים ליובש אצל המטופל הספציפי, בכדי להתאים תכנית טיפול.

הטיפול הראשוני בתסמונת העין היבשה כולל בדרך כלל שימוש בתחליפי דמעות. קיימים סוגים רבים של תכשירים אלו בבתי המרקחת, הנמכרים ללא צורך במרשם רופא.

לעתים יש צורך לנסות מספר סוגים שונים של טיפות עד מציאת הסוג שנעים לשימוש למטופל. ככלל עדיף להשתמש בטיפות שהן ללא חומרים משמרים העשויים לגרום לצריבה בעין לאחר שימוש ממושך.

כאשר התסמינים אינם מוקלים על ידי טיפות קיימים פתרונות רבים נוספים המכוונים ספציפית לטיפול בגורמים התורמים לתסמונת במטופל הספציפי. ניתן לקרוא אודות טיפולים אלו בדף "הטיפולים שלנו".

לקוחות ממליצים

מן התקשורת

פרופ' יואב נחום – התפרצות דלקת העיניים בכינרת

פרופ' יואב נחום – בדירוג DUNS100 של רופאי העיניים המובילים במדינה

דירוג הרופאים המצטיינים בישראל

פרופ' מייקל מימוני

דירוג הרופאים המצטיינים בישראל

פרופ' יואב נחום